ניר שביב עורכי דין |Shaviv Law Office

חישוב מס נפרד לאחר דיון נוסף מלכיאלי

חישוב מס נפרד לאחר דיון נוסף מלכיאלי

במסגרת דיון נוסף מלכיאלי, נקבע על ידי בית המשפט העליון כי בע”א מלכיאלי, לא בוטלה ההלכה שנקבעה בע”א קלס. זאת מאחר ופסק הדין בעניין מלכיאלי אינו עוסק בשאלה: האם החזקות הקבועות בסיפא של הסעיף, המתייחסות לנסיבות בהם היחסים בין הבעל לאישה יחשבו “יחסי תלות כלכליים”, הן חזקות הניתנות לסתירה, אלא בשאלה: האם החזקה הקבועה ברישא של הסעיף, אשר קובעת כי כאשר קיימים יחסי תלות כלכליים החישוב יהיה מאוחד, היא חזקה הניתנת לסתירה.

לאחרונה ניתן בבית המשפט העליון פסק דין במסגרת בקשה לקיום דיון נוסף העוסקת בסוגיית החישוב המאוחד והנפרד של בני זוג- סימה ומשה מלכיאלי נ’ פקיד שומה אשקלון.

השאלה החשובה לאור פסק הדין בע”א מלכיאלי היא: האם ע”א מלכיאלי ביטל למעשה לחלוטין את הלכת קלס?

לאור דברי נשיא בית המשפט העליון בדיון הנוסף באותה הפרשה, לדעתנו יש להשיב על שאלה זו בשלילה. במה דברים אמורים?

במסגרת ע”א מלכיאלי, חילק בית המשפט העליון את סעיף 66 (ד) לשני חלקים. החלק הראשון התייחס לדרישת אי התלות הכלכלית (החזקה החלוטה), בעוד שהחלק השני התייחס לשלוש חזקות התלות הכלכלית (החזקות שניתנות לסתירה).

בית המשפט העליון במסגרת ד”נ מלכיאלי הבהיר, כי בהלכת קלס נדון מקרה שעובדותיו שונות מעובדות המקרים שנדונו בעניין מלכיאלי. בפרשת קלס דובר במקרה שבו מקור “התלות” בין הכנסות בני הזוג נבע אך ורק מאחת משלושת חזקות התלות. בנסיבות אלו, ומשקבע בית המשפט כי עסקינן בחזקות הניתנות לסתירה, יכלו בני הזוג להוכיח כי על אף שמתקיימת לגביהם אחת מהחזקות, הרי שבפועל זכאים הם לחישוב נפרד של המס על הכנסותיהם במידה והצליחו הם להוכיח כי גובה הכנסותיהם נקבע על פי שיקולים עניינים בלבד.

לעומת זאת, בפסק דין מלכיאלי, דן בית המשפט במצב שונה. באותו מקרה הסכים הנישום כי אכן קיימת תלות בין מקורות ההכנסה של בני הזוג וללא כל קשר לחזקות התלות. במקרה כזה, ומשהוסכם כי קיימת תלות, צדק בית המשפט כאשר קבע כי דרישת אי התלות ברישא של ס”ק (ד) אינה ניתנת לסתירה. אמור מעתה כי כל אימת שמתקיימת תלות (שלא מכוח החזקות) בין מקורות ההכנסה של בני הזוג, יש לערוך להם חישוב מס מאוחד על הכנסותיהם.

לאור האמור לעיל ובמיוחד לאור האמור בדיון הנוסף בעניין מלכיאלי, ניתן לומר כי הלכת מלכיאלי אינה סותרת ואינה מבטלת את הלכת קלס. דברים אלו נאמרו אף במפורש על ידי כבוד הנשיא בדיון הנוסף:

 “עם זאת, לא השתכנעתי כי הלכה עומדת בסתירה חזיתית להלכה שנקבעה בעניין קלס. זאת, בשים לב להבחנה שהוצגה בפסק הדין בין שני חלקיו של סעיף 66 (ד): דרישת אי התלות גופה, והחזקות שבהתקיים תנאיהן מניח הדין קיומה של תלות.”

דנ”א 2103/12

סגירת תפריט

צור קשר

השאירו פרטים ונחזור בהקדם!